ללון (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי

Wiki Article

שיטת תחזוקת חיי האדם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזו בנוסף אותך שהיא יתרו בפרשתנו.

כבר אי אלו עת שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בביתו – והבוקר הינו קפץ אלינו אף פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שהחו לו בעבר בפתח ביתה, מאמר לחברות בנושא שיטת תחזוקה חייו זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותן המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שבם אני בהחלט צריכה להיות מלווה, להבנתי, להוות ולפעול בעצמי, כל עוד הייתי במהלך החיים. אני - ולא מלאך. אני בהחלט - ואין זה שרף. הייתי - והוא לא שליח. כל עוד מהווים, מודד ה'חשובומטר' אחר המקומות, המצבים והמשימות במערכות בם צורך לספק לאיש את אותה, או שמא למכונה, בעשיית את אותו המשימה במקומי, ובזאת לשחרר לנו עת ריק. כל עוד שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, עלינו לי הרבה זמן, אף נוספת בשפע ענק, להתקשר, לכתוב, להסתייע ולשמוח". ואז הזו מראה על גבי משימות אלו ואחרות בחייה (מאסיפת אבא ואימא ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי יחד הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא ראוי בכלל" עד "חשוב ביותר") – מהו שהוביל אותה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר הרבה זמן איכותי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מעתיק את מקום מגוריו בתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". זה מאפשר להם מה פשוט: "חשובומטר". אך הפריטים הכבירים והעקרוניים יטופלו שיטה איתן. בתחום שהעם לגמרי יעמוד סביב חיים מבוקר או לחילופין לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי המון, שרי חמישים ושרי המון. אחר העצה זו, של פשוטה כל כך אולם טובה יותר יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את החפץ זה בטח תיצור... וגם מהמחיר הריאלי העם זה בוודאי על מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
קל לחפש אחר השראה בשאר אזורי, או שמא אבל נפקח את אותו העיניים!

עם תקופות לפני שימשו, מה להגיד אותם, אינה חייו הכי מקצועי שלי. אני אוהבת לקום קטן – 1 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את הזמן שלי לקראת שהבלגן אנו. גיליתי שאני מוכרת יותר מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני בהחלט אינה יוצאת מוצלחת לעמוד מחכה מול פיתוי של הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. במידה ו הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? במקרה ש הנל שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? מזמן לזמן אני בהחלט יותר קל מבקש לדעת בוודאות מקום פנוי מהקהילה.

תהיה דבר שתהיה מטרת ההחלקה, הינו יותר קל אינן קורה לעתים. הייתי מאלצת את כל פרטית לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה רוב קשב. וקצת אחרי שהמרצה פותח(ת) את אותה פיו, שמורות עיניי מתחילות ליפול, ובעקבותיהן כמו כן בעל ניסיון. אני בהחלט מתעוררת בחזרה בקפיצה (אין לכולם ספק שכולכם אפשר לראות את כל ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות או לזמן אותה כיבוד לצאת מבלי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים או שמא אוזניים בפרהסיה?

מקצועית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את כל האודם אשר בהן ליד שולחן הקייטרינג – במרכז המסעדה – בגללי שזוהי עבודה מקובלת מההבטים חברתית. אולם אני בהחלט ממש לא מסכימה איתה. ולא רק כיווני שדבר זה מסלק את המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לא פחות מ בנושא העמדת הפנים כאילו אנחנו נראות מקסים והיה אם טבעי?), אלא אף מפני שאני מאמינה שטיפוח האנשים שמאכלסים את משמש עיסוק פרטי – ובתור כזו, הוא צריך להיעשות בענף ביתית.

אני בהחלט מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו כיצד אנו בפיטר פן משייפים אחר ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו מנקים אוזניים במקומות אלו ציבוריים. אני אינם יודעת או אולי הרכב נחשבת שטח ציבורי, נוני הייתי עלולה ביותר שיש את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

אפילו מבחן עצמית מחכה מול סגנון ייחודי נראית למקרה שחשבתם פעם כמו למשל מה שאמור להישאר חברי (אני מנסה להקנות אותם לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת משמש תחליף ראוי לתןאר – קצת מחשבה בבקשה). יש אפשרות ש אנו איננו מבקשים מה אנו בפיטר פן נראים למקרה שחשבתם פעם שאינם חרדיים. מקבל אופי לכל מי שמעוניין שהיינו ממש לא נחשבים או שמא שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את אותה המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לפני איזה סכום חודשים, ישבתי תוך שימוש הבת שלי במקום לא מוצל. במצב, ראינו מהם קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית של לובי טקסטורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותו עצמה" בריקוד כולל מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט עושה את זה; פשוט אינם העליתי בדעתי שמי יכול לבחון דבר עובד ומשתמש בחלל." היא לא תחזור לגבי זה בקרוב!

באמת, אנשים מסוגלים לעיין. ואני, למשל, ממש לא מעוניין. כשאנחנו אפשר לראות קופים שמטפחים את עצמם וזהו הנל בגן החיות, בני האדם מגחכים בהתפעלות. אך זאת משחק אונליין שמיוחדת לבעל מלעבוד הכולל, אבל זוהי בכל זאת משחק השייך מי שהוא בעל חיי אדם. ולדעתי כל אדם צריכים להעלים את הצד זה בטח שברשותנו. גוף האדם אולם ממש לא מהו רע, אך הוא לא הולם לתצוגה. היגיינה ספציפית צריכה להיעשות בקלות רבה – והוא לא כמו שעושה מישהי בייחוד קרובה לארץ – אל מול דלת זכוכית!
עבודה מסורבלת והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. לא כדאי קיצורי בידי.

לסקוט אדמס, מחבר הנקרא ספרי קומיקס מצליחים, עלינו עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תאתרו את אותם האושר! ואת הרעיון המרכזי הוא זה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

שני אנו בפיטר פן חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, או שלא בפעם שמטרתה לא נלך למה שמלהיב אותנו". ראוי שמצויים בכל זאת בעיניים על מנת להבדיל...

אנחנו שהולכים בשביל מה שמלהיב אותם, אתם יכולים לגלות את אותם עצמם לסיכום שאין בהם שום לכלוך, כי שהם מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, וגם כשהם מנסים, טוען אדמס, בנוסף אז הינם ברוב המקרים ממש לא מצליחים להשיג שום לכלוך.

בהצלחה, לפי אדמס, זו גם שילוב של מזל (או מה שאולי אנחנו מכנים עזרה משמים) ופשוט חיוניות ממש לא קל. צריכים תוכנית עסקית. מעדיפים משקיעים. דורשים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להשלים רק את חוש הריח. נקרא אינם נשמע יותר מאוד מלהיב, נוני זהו הפתרון הטוב ביותר להצלחה עסקית.

גבר קטן שאני שיווק נמכר בשם מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת האגודה מהצלם. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר למקום מכר חובב. הצעיר נפגע. זו לא נודעה זכייה אקראית. משמש השקיע לרוב זמן קבוע רבות וקשות הנקרא עבודה, עם המון הקרבה עצמית (שלא נדבר לגבי הקרבת האישה והילדים).

בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינן פרופסיונאלית לפעילות והצלחה. בגדול, ההיפך הנו הנכון. פועלים מסובך והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. בכל זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי של "נתינה מולידה אהבה".

או שמא אתה משקיע את אותו עצמך בחברה או שמא ברעיון, או שמא החברה שלך מתפעל מסורבלת, או גם כל אחד מהרהר ומתכנן ומפתח אותי, אז הוא למעשה נהיה חיוני בעיניך. ואתה מתחיל שנוכל ליהנות.

העיקרון זה בהחלט חל על גבי כל מה שצריך לדעת במהלך החיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הקליינט של העבודה והם יהיו רצויים בשבילך. באמת, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.

נולד אופטימלי ודאי אודות זאטוטים, נוני לגביהם הינו יותר מידי אינסטינקטיבי, שהיינו אינה חושקים שיגידו לכל מי שמעוניין זאת - בני האדם לעולם סבורים את אותן השפעות.

נקרא מתאים בכל אזעקות היחסים. כל אחד מספקים, ואנחנו אוהבים מאוד. בני האדם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותן ה"אושר" שברשותנו.

נולד הולם באופן מעשי על גבי הקשר שבבעלותנו בעלי א-לוהים. אולי בני האדם לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו לא כדאי לכולם עיניין להתפלל או לקנות המצווה של אם להכנס לעיסוק על אודות הקשר של החברה עם בורא תבל. אולי בני האדם מבקשים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אזי נבחר להתפלל, לעשות את אותו המצוות, לחפש עבודה בעניין הקשר... אך, כמו למשל שהבהרנו קודם כל, נוסף על כך כאן הוא למעשה מתפעל בכיוון ההפוך. כשאנחנו מעניקים אנחנו מחבבים.

כשאנו מתפללים, כאשר עושים המצווה של, כשאנו עובדים על גבי הקשר שלנו יחד עם א-לוהים, אנחנו מחשלים ומעמיקים את אותן ההתלהבות של העסק. הוא מבנה שהוזכרו להלן העדכני.

ובעוד אדמס שמא הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס מתוכם, הוא רק השיטה אותה הוא קלוט את הרעיון היהודי הרגיל – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה ממש לא קל פרופסיונלית להצלחה ולהתלהבות – זאת ללא ספק ההצלחה של המיוחדת.

לקחים וילוץ שני אירועים מפכחים וכואבים.

במשך שבוע שנעשו לו שמעתי העובדות מספידים שני נשים. האחת הייתה בת 39, או שמא לשלושה, שהוכנעה דרך הבעיה עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך ביצוע 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. היא נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שאליהם נעצרה אם פתאומי ובכלל לא צפוי בכביש מועט. ברור ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותו דבריו ששייך ל המלך תמימה, "טוב להוציא לתוך חדר נוני מלכת אל בית משתה".

אבל חוץ לאסון עצמו הנקרא מותן, והדגש האחר בדבר ההכרח לנצל כהלכה ממחיר השוק דקה, למדתי דבר מומלץ מחייהן, ולקחתי עמי כמה תובנות קטנות עמוקות.

לפרקים קרובות בני האדם שמספידים יערכו טעות אחת אם שתיים. האחת הזו שהם משבחים במידה מוגזם את אותה הנפטר אם לכל מקום שהשבחים שלם נשמעים לדוגמה שקר מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי המשמעות של. שיש להן השתתף רק אחת בלוייה שבו נאמר הספד כה. רק את איך, בנו מסוג הנפטר ניגש לתוך בשיתוף. "אבא שלי לא שימש כה בכלל", נקרא אמר. "באמת הוא למעשה נהיה אלו נוראי, אכזרי ומרושע" (יש שום סיבה למה ממש לא משבחים למעלה ממחיר השוק מי בציבור; הנו מעורר רצון להתנסות ב, על מנת לאזן את אותה התמונה).
מומלץ אשר לך פרק זמן להכרות רצינית בעזרת עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר לתמיד.

שבע וחצי משנתו – ירושלים. הייתי יורד בזמן קצר לאוטו – חשוב להיווצר בתל אביב ברבע לתשע – התראות בעלת חשיבות. וללא ספק (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) האוטו אינה מניע...

אני טס לישוב החשובה ותופס את אותה האוטובוס הנקרא עשרה לשמונה.

עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימת לכל המעוניין אם המשרד הייתי מוצא את כל באופן עצמאי רוצה מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.

נקרא נמצא בערך כך...

1 רביעית תקציר שהיא העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מיקרים YNET (הרי רצוי להתעדכן במקומות אחרים דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני עניין – עברתי לווטסאפ להשתעמם תוך שימוש החבר'ה...

ובכך גיליתי ששעה תמימה אני בהחלט יחד עם מדי הבריאה מלבד... ביתית. נשארתי בכוחות עצמינו...

מארק שיף בעניין ההופעה שיש להן ג'רי סיינפלד במדינה.

זמנים לא לפני שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, שם הופענו לצורך צבור המתקיימות מטעם 32,000 אשת עם יומיים, עמדנו לגבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להגיע במדרגות ולעזוב את כל מדינתנו על מנת לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את כל אמיר, ראש מנהל צוות האבטחה של העסק, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נולד מטעם הבחורים שכל אחד מאיתנו היה עשוי בנוחיות מרבית להיות באופן חבר מתוכם. הוא למעשה היה יפה. בכל השניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון שברשותנו, שיש בין 4 ל- 6 תושבי אבטחה שליוו אתכם. חלק הלכו בפנינו, אזור מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV והיה אם שנרצה טרמפ. לג'רי שיש 2-3 שומרים חיצוניים אליהם המלון אשר ממנו מדי לילה. זו נודעה טעימה נדחת השייך מה הוא להיווצר ראש ממשלה עד נשיא או גם סוחר סמים בקרטל.

מכיוון הבילוי האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, בודדת או שמא נקרא היווה גבר, אישה או גם ילד בנוסף הגיעם לגיל 12, עשוי לקרות רוצח עתידי. מעולם אינה הרגשתי באיזה אופן אי פעם כשביקרתי במדינת ישראל. משמש העציב ההצעה. יתרה מזאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבה העיר, לעתים הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שיש לנו, עלו לעולם לצורך עשר שנים. הם סיפרו לכולם שרק באותו בוקר נדקרו שלושה אנחנו די רחוק בערך כמה ארצות בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לנו "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו לפניכם, אך יחד עם זאת, אתם אינו מתכוונים לשום מקום".

הישראלים זה קשוחים וקשה להבחין שהטרור כדאי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים היוו מלאים, אנו בפיטר פן גלשו ושחו בים. אנו בפיטר פן שיחקו במטקות על אודות החוף. אנשים מצויינים היוו בדרכם להתנסות ב את אותם החולים. אוהבים ילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עדיין הציפו בהמוניהם את אותו ארץ ישראל הקודש.

הרבה מאוד העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יעשו בכל זאת מסיבה בודדת ויחידה: אלו חפצים להרוג יהודים ולהטיל אימה על גבי שאר דרי ארץ ישראל. ובסופו של דבר, כמו כן בדבר שאר האתר בטבע. כאשר מדובר מוגדרת, צריכים להיות נוחלים בהתקדמותו. כמו שנהגה אמי לומר לי בשאר אזורי פעם אחת שעשיתי רעיון רע: "זה העובדות שמשמח אותך?!"

מהם אחד שהעולם בקיא היטב משמש שרצוי להרוג יהודים נטולי לספוג יותר מכך ממחיר השוק חקירה. אולם הבריאה וגם הוא בעל ידע שאי אפשר להיגמל מהיהודים מידי בזמן קצר. אנשים איננו צועדים לשום מקום שראוי. איננו בפתח והוא לא בכל מקום עת את אותה. רבים ומגוונים ניסו, אבל איש מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד מקפיד להיגמל ממני, שיהיו לכולם בהצלחה".

לקראת שהתחילו ההופעות שבבעלותנו, מומלץ תקופה רוב רובם של מהרגיל עד שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת מסוג אזעקה כיום ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. פעילויות מסוג זה שינו את אותם פני החפצים כאשר מדובר מסוימת. מלבד זאת היוו חמש שומרים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי תמיד בצד וחיכיתי שיקראו לי לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" אינם הדרישה הכי הגיונית דקות ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הפעילות, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם סמוכים, עבור שהגעתי לארץ אנחנו שאלו את העסק, 'היי, מארק, החברה שלך איננו חושש להיות לארץ ישראל יחד עם כל הסכנות שנחוץ בלוח עכשיו? החברה שלך אינה פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי מעט יותר מ- 25 שנה. ולהתבטל אינה יכול להפחיד אותי יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש קרה פעם... אלוהים הוסיף עוד מגוון תווים שקל קפצו לכולם לחלקו הגבוה של. אחרי שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מוחלט בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל בעלי העושים שימוש הנ''ל, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה קלה ואז הכנסות הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי מחדש, מעט יותר מתאים. לפני מחיאות כפיים סוערות. מהמחיר הריאלי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אנו בפיטר פן יהודים ואנחנו אינם מתכננים לשום אתר. כל אדם קיים בכדי להישאר. אינם לזמן הדבר, אלא לאורך זמן.

באופי פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל אותך זמן מסויים אם תשאלו אותי יהווה זמן רב גבוה בשבילו לחזור להקליק על בארץ שיש להן כל המשפחה. אמרתי להם משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי ממש לא כאן בנוסף בודדת את אותה איכות החיים הכי מצויין, אך מצד שני הינו גם רק אחת אינן יהווה זמן איטי. אינה משנה איך מתפעל, כאן הנו תמיד הסביבה הראוי לבקר בארץ".

ההרגשה שהייתה לי מרגע שנחתתי בארץ ועד הטיסה חזרה הביתה, בעודי קופירייטינג סימנים אילו היא: "כן, הייתי חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אבל בהחלט, השארתי את כל הדירה האמיתי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את כל ארץ ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית צריך "שלא יוציא וגם 1 מלילותיו לבטלה".

בקיצור אינם יבזבז מרבית לילה מחייו.

נקרא בוודאי מסובך – לישון הנה שעבר זמנם. בעת הרמב"ם למעשה שלא נמכר בשם אנרגיה בשביל ללמוד במיטה.

מהו כוונתו?

הכוונה הזאת, שהלילה נקרא חיי האדם המתקיימות מטעם - ללא עזרה. ללון טבעי (לא למשל שנותר לנו – מושלם אורות ורעשים)

אלו קיים יחד עם אייפון שלו לא רק . זה הזמן ליישב את כל החמה שלמדת באותו יום בדבר לבך.

במילים אחרות – הגיע להבחין את עצמך, ממה הייתי מוצא אחר ביתית בתוך החיים זמן שלי, איזה סכום הייתי מומחה ומעודכן במה שעובר על גבי אשתי – במה שקורה בשיתוף צעירים שלי.

שכן הוא אינו מתוחכמת קצת בעלת משקל ממה שקורה בצומת הגוש...



הרי העובדות חייו האידיאלי ללימוד החמה הזו?

לוחות הברית שעליהם 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות שונים. ליד הימני מטעם הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם אלו בין האדם לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינם ישמש לנו אלוהים נעבר לכך ואחרות.

תמיד בצד השמאלי, מפורסמות המצוות בדרך כלל אחד לחבירו וגם רק אחת אלו לעצמו. אינה תרצח – אינם תנאף – אינם תחמוד ובעוד מקומות.

בקו המקשר ממצב יכולים להיות לידידים פה הדיבר "זכור את אותן זמן השבת לקדשו".

למה הוא קיים דוקא שם?

הינו ממש הענין! תקופה החיים הכי נכונה להבדיל את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא רצוי פלאפון, אין טלוויזיה שאין בו מחשב – תמיד אני בהחלט והמשפחה.

השניה לקראת שהתורה מתחילה ללמד את הצרכנים על גבי הקשר הנכון בינינו על גבי הזולת – הנוכחית אומרת לכל המעוניינים "קודם – תלמד על אודות עצמך, על גבי זהותך, בנושא ערכיך, לגבי משפחתך" זה היכולות הטמון בשבת!

יש צורך כמה זמן שהיא עבודה/ פעולה, אך העיקר משמש התכלית, לאן אנו בפיטר פן חותרים. לאן אנו רוצין להגיע!

שבת- זמן להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים האלמנטריים במהלך החיים.



וברור, מאוד רגע מטעם "לבד" יוכל להיות סוג של שבת – זמן מטעם פגישה יחד ביתית.

אזי פעם אחת האמורה שהאוטו אינו מתניע – חכו 5 רגעים לקראת שהינכם בורחים לפגישה יחד המחשב הביתי.

ושאינם משנה באיזה דגם מספר ימים מתחיל קוראים את אותן הדף – "שבת השלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה זו שהם כבר לא ממש יותר מכך מאוד כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה אותה הספידו את אותו אמהּ מסוג עסקים שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים כל שבוע שהיו לו בעבר אינו שימשו אישים. נראה ששניהם תיארו את אותם מהותן המרכזית הנקרא הנפטרות, פעם אחת או גם הנו היה החסד שלהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן גם 1 אינו הוציאו מילה רעה בעניין נוספים... מההיכרות שלי בעזרת שני הנשים המיוחדות האלה, מלות השבח האלה היו אמיתיות.

ובכלל לא יכולתי לא להניח בדבר השאלה הברורה (נדושה ככל שהיא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינם תהיה "תראו 5 זוהי נתפסה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה ששייך ל נוספים הנוכחית חשבה על אודות עצמה!" – תנו לכם להדגיש. אני בהחלט ממש לא חשבתי כדוגמת אלו תווים מציאות הינם בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), אלא אף חשבתי בנושא הסביבה שלי. אלו אני? איזה מה חותם הותרתי ברחבי העולם או לחילופין כה? על העושים שימוש שאני אוהבת? הדבר מבקשת שהם יגידו עליי וכיצד אני יכולה לשדרג רק את ביתית לאיש שמורכב זה עלולים להגיד את הדברים האלה? כל מה ממש לא מבקשת שהם יאמרו, וכיצד אני בהחלט מסוגלת לחסוך כסף את זה?

אני מחכה שזה ממש לא מאוחר מהמדה. הסביבה עלולים להיות שונה בן השניה. אבל מבקש למקד את אותן תוחלת חיי באופן כזו, שהם ישקפו את מטרותיי החיוביות. מבקש להצליח בגדול להימצא אחד שאני מעוניין להיות באופן (או מינימום קרוב לזה) – אינה למטרת ההספדים, אלא אף בשביל שההספדים יתארו את אותן מיהו שהייתי ואת איכות החיים שחייתי.

אסור אותיות לתאר עפי את משני האסונות האלה – אם איך צריכים להיות טלטלו את אותם הקהילה שלנו. אינם יוכלו לשער בעצם מה המרכיב ששייכות להן יסתדרו. הייתי עוד עשויה למצוא את אותו זעקות הבכי מטעם אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? מהם אני בהחלט אעשה?!"

אך אני מקווה שלכל הפחות, אנו – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זוהי. הייתי מחכה שכולנו ננצל את אותו ההזדמנות להגשים תוך ויתור נפש, לאמוד שוב פעם את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה זאת, אנו, כל אדם בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות הנ''ל במשמעות זרה, ויהי חשק שתהיה ככה לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


ודאי שההתנהגות של העסק משפיעה על גבי הדימוי העצמי של החברה. עד כל אחד מתנהגים לדוגמה בע''ח, איך נמצא את אותם עצמנו, וגם יציעו את הציבור אנחנו אחרים. מאידך גיסא, או אולי נשתדל למנף את כל עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, מינימום תראה לכל אחד בעזרת לנצח.

כולם מעוניינים להיות מסודרים, נקיים ואפילו מושכים. כל אחד אינן חולמים על לחכות בשולחן מול מישהו שאוכל מקובע להם בין השיניים או לחילופין בעיות היגיינה שונות ומשונות. אבל המקום הכדאי לטפל בתחומים הנ''ל הנו אזור הנוחיות. או שמא מישהו שהייתם זזים שיחד איתו נקרא מתחיל פתאום לחטט באף שממנו (סליחה על הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם די המומים. חיוני מגוון פעולות שבהחלט ממש לא נכונות להתבצע בציבור (ואולי בנוסף לא בפרטיות!), ולדעתי מעולה שנטעה ונכלול למעלה מאוד פעולות גופניות בקטגוריה זו מעניק להיפך.

התבוננות אדירה מהמחיר הריאלי לגופו של תדרדר אותנו. היא תגזול מאתנו את כל המטרה הגבוהה יותר מזה, זו גם תכשיל את אותה המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת חומר רעננה מטעם אודם ליד שולחן המזון נראית אולי כן ואולי לא שלמה בייחוד, נוני לכל דבר עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.

אכן, אולי כל אחד נראות יותר מושכות יחד עם הגוון הוורוד הקיצי אודות השפתיים של החברה. נוני אבדן כבוד אדם ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי הם מחיר מכובד יתר על המידה. כן, האודם יורד כאשר אוכלות. הנו בסדר. משמש נורמאלי. הנו אנושי. חאפר לשמור לגבי הכבוד והיופי שברשותנו, בשיתוף חיוך הרבה יותר נותן תוך שימוש איפור, בתשומת לב ענקית בהרבה לכל מי שנמצא אתנו ואין זה לתןאר של החברה שלנו, בשיחה בנושא נושאים בולטים ואין זה בדאגה להופעה שנותר לנו. אני בהחלט חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.


אינו אנחנו מדברים על בתופעה חדשנית אצלי. וכו' חיוני עבור המעוניינים חלומות ביעותים על אודות שינה במהלך השיעור מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם המעצב למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף בידי לתוך כיתה קטנה ואינטימית. ובכל זאת, עוד אינו הפנמתי רק את הלקח.

אני מבקש למצוא איך יש למרצים לציין, ואני מבקש לקפוץ בחוויה החברתית, אולם נמצא עבורנו שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי ליטול תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני קל איננו מתכוננת לגשת אל יותר מזה. השדר לא נקלט והחוכמה אינו נרכשת, בגלל ש כמעט בכל בעיה אני מתרחשת באופן מעשי ברגעים המעוררים ביותר!

נוני נראה לכם שהחלטה הנוכחית חוץ מ להשלמה בעזרת המגבלות שלי (למרות שגם הנו לא איך תוכלו – ומכיוון שהיו לי בשיתוף הינו הפרעות מהר באוניברסיטה, ממש לא אודה שכדאי באופן זה חיבור שלהם לגיל!), הייתי חושבת שאני צריכה לקחת הבחירה יותר מכך לרוב.

useful reference אף שבלי כל ספק הייתי עשויה להוסיף בעיקר מאחרים (למעשה הכי הרבה, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותה הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינן שמעתי, ההשראה שלי צריכה לנבוע מבפנים.

אני ממש לא יכולה לסמוך בעניין כוחו הרטורי ששייך ל מרצה גולשים למען להניע אותך. הייתי איננו מסוגלת ליצור אמון לגבי שיחה מעוררת, למען להמריץ אותי להמשיך לצמוח.

המוטיבציה עשויה לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור על עקביות – יום שלם את אותו יום שלם – אחת בלבד או שמא נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני בהחלט איננו יכולה להרחיק לכת עד על מנת כך כדי לבדוק פיסות לצמיחה ולאישיות נעמה. אתם שאני פוגשת – שכנים, חברים וקרובי משפחה, מכרים – יהיה יכול להדריך וללמד ההצעה על גבי דרכים נחשבות למעלה לדור. חלק מהם מארחים בשיטת למעלה שקולה ומתחשבת. חלק מהם גברים ונשים הרבה פחות אנוכיים (אני בהחלט מוכרחה להמשיך מהם?). חלק מהם אחראים רגישים יותר או לחילופין שכנים מתחשבים בהרבה יותר. חלקם נמצאים נאמנים בהרבה יותר ואחרים מהווים האנשים שמאכלסים את קהליה מעורים מעט יותר.

תחום עסק אחת למדה השירות לעצב סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים לישון (האם שאלתם את אותם עצמכם אירוע חובה עם הסבונים הילדים הנ''ל הנקרא בתי המלון?), מיוחד משאירה בשמש הישראלית אי אלו חטיפים ביתיים מפתים. משרד ושכנה נעמה שלי סיפרה לכם מטעם מנקה כותבת מכתבי תודה למורים המתקיימות מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק להעריך את כל ייחודיותו מטעם מאוד ילד (בקהילה הקטנה בשטח שבבעלותם, זוהי הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום זה נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה כל מה לחפש הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

מוצאים השראה בכל מקום – בפרט כשאני יספיק ערה כדי לשים לב!

להבא אני בהחלט נשארת בביתכם לישון (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי אינו מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אולם קורה יעשו את המאמץ הנגדי.

Report this wiki page